אאא

חשיבות מתכנן החשמל

חשיבות מתכנן החשמל

"האם הייתם מצפים מבנאי שיתכנן לכם את המפעל שאותו הוא בונה??"

לעיתים נשאלת השאלה, "למה אני צריך בכלל מתכנן  חשמל?", הרי קבלן החשמל כבר התנסה בעבודתו, הוא יודע פחות או יותר כיצד לגרום למתקן לעבוד, כך שבסופו של דבר יהיה חשמל. אבל באותה מידה שלא הייתם נותנים לבנאי לתכנן לכם את המפעל/מבנה/מתקן, (למרות שהוא יכול להיות בנאי מאוד מקצועי בעבודתו..) , אלא למהנדס בניין ו/או אדריכל, מומלץ ביותר גם בתחום החשמל להשאיר את תחום התכנון בידי מי שזו מומחיותו, מתכנן החשמל.

מכמה סיבות:
1.מתכנן החשמל ידע להתאים את המתקן לדרישות ארוכות הטווח של הלקוח, ומנגד ידע לא "להגזים" בנושא זה כדי לא להכניס את הלקוח
   להוצאות מיותרות, ומאידך לתכנן כך שניתן יהיה להרחיב את המתקן בעתיד, במידת הצורך.

2.מתכנן החשמל בקיא בחוק החשמל, בחוקים הקשורים למתקני חשמל ובתקנים השונים, וידע להבטיח את בטיחות משתמשי המתקן ולמנוע
   סכנות שעלולות להווצר במהלך השימוש בו.

3.מתכנן החשמל ידע מנסיונו ומהכרתו את הספקים השונים בשוק (ומחוסר מחויבותו לאף אחד מהם) להתאים את הציוד ללקוח, לקבלת מתקן
   אופטימלי ונוח לשימוש.

 4. יועץ החשמל יחסוך ללקוח כסף!  באמצעות תכנון טכנו-כלכלי ארוך-טווח ואידיאלי לטובת הלקוח.

 

אז מה בעצם מתכנן החשמל עושה?

במסגרת תפקידו כמתכנן החשמל, כאשר מהנדס החשמל ניגש לפרוייקט, ישנם מספר שלבים ומספר אתגרים אותם הוא צריך למלא. ניתן לחלק את עבודת המתכנן לשלושה: משימות שעליו לבצע לפני תחילת הפרוייקט, אחרי תחילת הפרוייקט ולאחר סיום הפרוייקט.

 1.    לפני תחילת הפרוייקט:

א. אומדן טכנו-כלכלי ראשוני- כל יזם או מנהל פרוייקט, כאשר הוא ניגש אליו, השאלה הראשונה אותה ישאל תהיה "כמה זה יעלה לי?", ופה האתגר
    של מתכנן החשמל הוא לתת אומדן מדויק ככל שניתן בלי לרדת לעומקו של התכנון. מהנדס חשמל מנוסה ומקצועי, שברזומה שלו ניתן כבר
    לראות פרוייקטים רבים ומסוגים שונים, יוכל בשלב מוקדם כבר להריץ בראשו את התכנון ההנדסי אותו הוא מייעד למתקן ולאמוד את עלותו
    בצורה מדויקת.

ב. תכנון ראשוני- לאחר שהוחלט על יציאה לדרך של הפרויקט, מתחיל שלב התכנון, בוא יעלה המתכנן על נייר את פרי תכנונו, ויחד איתו יספק    
    כתב כמויות שיתן כבר הערכה כספית מדויקת יותר של עלות העבודה, ומפרט שמגדיר את איכות העבודה והציוד הנדרשים מהקבלן, ושישמש
    בהמשך את אנשי האחזקה של המתקן.

ג. מבחן הצעות-  לאחר ששלב התכנון הגיע לסיומו, מתכנן החשמל מבצע סיור קבלנים בשטח, קובע להם לוחות זמנים לעבודה, בודק את
   הצעותיהם, ובמקרה הנדרש עוזר בניהול המו"מ ההנדסי והכספי מולם.

 2.   לאחר תחילת הפרוייקט:

א. קשר מול המזמין- במהלך הפרוייקט על מתכנן החשמל להיות בקשר תמידי עם הלקוח לצורך מעקב/עדכונים, לשם וידוא מילוי דרישותיו
    מהמתקן במלואן.

ב. מעקב אחר עבודתו של הקבלן- במהלך הפרוייקט על המתכנן לוודא עמידתו של הקבלן בדרישות התכנון והמפרט, בדיקת החשבונות שאותם
    מגיש הקבלן למזמין, ובדיקת הציוד אותו מספק הקבלן ללקוח (לוחות חשמל, גופי תאורה וכו').

3.    לאחר סיום הפרוייקט:

א. קבלת המתקן- מייד עם סיום הפרוייקט יבצע מתכנן החשמל סיור קבלת המתקן יחד עם המזמין או/ו מנהל הפרוייקט ויוודא את סיום עבודת
    הקבלן במלואה ע"פ דרישת המזמין ובאיכות גימור גבוהה, מילוי כל התחייבויותיו ע"פ התכניות והמפרט, ואת עמידת המתקן בכל התקנים.

 

ב. המשך קשר מול המזמין-  לאחר סיום הפרוייקט שומר המתכנן על קשר עם המזמין ומוודא את עמידת המתקן בדרישותיו, ובמידת הצורך מוודא
    את אחריות הקבלן לציוד ולעבודה שסיפק בהתאם להתייחבותו במפרט.

 

לסיכום:

א.       מתכנן החשמל הוא בד"כ בעל נסיון ואופקים רחבים, ואינו נעול או מחויב לציוד ושיטות.

ב.       חשובה מאוד שיטת העבודה שבה המבצע איננו המבקר של עבודתו, וקיים מעליו גורם מקצועי שיגן על אינטרס הלקוח.

מלאו פרטיכם בטופס למטה ונחזור אליכם בהקדם

נשמח לענות לפנייתכם: